רגעים של כעס מול הילדים הם חלק טבעי מהורות – השאלה היא איך מגיבים ברגע שאחריו.
עצירה של כמה שניות לפני תגובה, גם אם קשה, נותנת מרווח לבחור תגובה מכוונת במקום תגובה אוטומטית מתוך תסכול.
ילדים לומדים ויסות רגשי בעיקר מתוך התבוננות בהורה – כשההורה מדגים איך מתמודדים עם תסכול, זה מלמד יותר מכל הסבר מילולי.
חשוב גם להכיר בכך שהורות מושלמת לא קיימת, וכי תיקון אחרי רגע קשה הוא חלק בריא מהתהליך.
פוסט זה הוא תוכן ראשוני לצורך הדגמת האתר, ויעודכן בתוכן מקורי בהמשך.